בן פרל ומשה, נולד ביום ו' בתשרי תר"ץ (10.10.1929) בעיר הומין, בסרביה. היה בן יחיד להוריו, ששקדו מאוד על חינוכו. בימי מלחמת-העולם השנייה, בהיותו בן 11, גורש עם כל המשפחה לטרנסניסטריה ושם מתו עליו הוריו, והנער מצא מחסה בביתו של איכר אוקראיני, כרועה חזירים. לאחר שחרור רומניה חזר עם יתומים רבים אחרים לבוקרשט והוכנס לבית-יתומים, שם בילה כמה שנים עד שהועלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער". בשנת 1945 עבד במשק הפועלות בשכונת בורוכוב ותוך זמן קצר למד את עבודות החקלאות והתערה בחיי הארץ. עם גמר הכשרתו עבר לגור אצל דודו ברעננה ושם החל ללמוד מסגרות. יצחק התמחה במלאכה זו והוציא מתחת ידיו כמה עבודות עדינות ובכללן חנוכיה נאה.
מיד עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, הצטרף לשירות פעיל ב"הגנה", שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בפעולות ליד רמת הכובש, בכיבוש הכפרים סלמה, חיריה, סאקיה, וכפר-ענה, בקרב על מחנה תל ליטווינסקי וכפר סבא הערבית. יצחק נפל יחד עם חבריו וידידיו ביום כ"ט בניסן תש"ח (8.5.1948) בקרב על כפר קרע שבוואדי ערה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.